עיריית רמת-גן נ' עזבון המנוחה מרים הוניגבוים ז"ל

החלטה

בתיק זה ניתן על ידי פסק דין, וקבעתי כי טענות הנתבע נידחות.

בסיומו של פס"ד הוריתי לתובע להגיש תחשיב פסיקתא שיש להעבירו לתגובת ב"כ הנתבע.

לאחר קבלת החישוב, ותגובת הנתבע לחישוב זה ותשובה לתגובה, כפי התקנות, ניתנת החלטה זו.

על פי פסק דיני, כל הסכומים שנתבעו בגין חוב הקודם לפברואר 1998 התיישנו, ולכן התבקש התובע להגיש חישוב יתרת החוב ממועד זה ואילך.

התובע הגיש חישוב המתייחס לתקופה שנתבעה, ממועד הנ"ל, היינו מחודש פברואר 1998, ועד ינואר 2005.

הנתבע מעלה מספר טענות בעניין החישוב, הראשונה כי יש להשמיט את חיובי הארנונה לשנת 1998. לטענת הנתבע חובות הארנונה לשנה זו התיישנו.

את שקבעתי, קבעתי בפסק הדין, ולאחר מכן נתבקשו הצדדים לערוך חישוב על יסוד פסק הדין ולא לנהל מחדש את המשפט.

הגעתי למסקנה שחלק מהתובענה התיישן, וקבעתי כי החלק שהתיישן הינו חובות הארנונה לתקופה שלשפני פברואר 1998, ולכן על הנתבע לשלם את חובות הארנונה מחודש פברואר 1998 ואילך, ולכן דין הטענה להידחות.

מקומה של טענה זו הינו בערעור ולא במסגרת ביצוע חישוב.

טענה אחרת הינה שיעור הריבית.

על פי הטענה התובע ערך חישוב שאינו תואם את הריבית על פי החשב הכללי, ובעניין זה ביקש להפחית 300 ₪ מהסכום המבוקש בפסיקתא.

מעיון בחישובי הנתבע עולה, כי לא צורפה כל אסמכתא לטענה, כי יש לחשב את הריבית על פי השיעור שנקבע על ידו, היינו, לא צורף כל אישור או פירוט לעניין גובה הריבית השנתית שיש לחשב, דבר העולה בבירור מהסכום שמבוקש לקזז 300 ₪, ולכן אין כל מקום להידרש לטענה זו.

לעניין ההוצאות:

הנתבע טוען שיש להפחית מסכום ההוצאות שנפסקו, את הסכום של 35 ₪ בגין מסירה אישית, בטענה כי פסק הדין בוטל, ולכן אין מקום לקבלת 35 ₪ בגין המצאת כתב התביעה.

קשה לרדת לסוף דעתו של הנתבע בעניין זה, התביעה נמסרה, מה הקשר בין קיומו של פס"ד בהעדר וביטולו לעובדה שהתובע עותר לקבל הוצאות מסירת כתב התביעה להם הוא זכאי?

מה גם שהסכום הינו זניח, משום שבד"כ ביהמ"ש מאשר 180 ₪ בעבור הוצאות מסירה וכאן התובע עתר לחייב את הנתבע בהוצאות מינימאליות ביותר.

הדברים דומים לעניין הוצאות מסירה בגין דואר רשום בסכום של 55.2 ₪, נוכח סכום המבוקש ביהמ"ש סבור שאין צורך לדרוש אסמכתא לקבלה בדבר רכישת בולים, ודי לומר, כי במהלך תיק זה נדרש התובע להמציא לנתבע מסמכים שונים, ולכן יש לקבל את הדרישה, מה גם שהינה סבירה ביותר.

התוצאה אני דוחה את התנגדות הנתבעת, ומאשרת את הפסיקתא כבקשת התובע.

פסיקתא חתומה בתיק כמבוקש.